כמעט כל מי שמנחה קבוצות מכיר את הרגע הזה — ואיך להפוך אותו להזדמנות אמיתית למפגש
משתתף שאומר: "זה לא בשבילי." מישהי שיושבת עם ידיים שלובות. מישהו שמאחר באופן קבוע. אדם שמטיל ספק בכל תרגיל או מעיר הערות ציניות.
התגובה הטבעית של מנחים רבים היא לראות בהתנגדות בעיה שצריך לפתור. אבל לאורך השנים גילינו שלעיתים קרובות התנגדות היא דווקא סימן לכך שמשהו חשוב קורה.
במובנים רבים, עדיף משתתף שמראה את ההתנגדות שלו מאשר משתתף שנשאר פסיבי ושקט. כאשר אדם מתנגד, הוא עדיין נמצא בקשר עם הקבוצה — מגיב, בודק, מתווכח, מביע עמדה.
כאשר אדם מתנתק לגמרי, לא מגיב ולא מביע את עצמו, הרבה יותר קשה להבין מה עובר עליו.
✦ כל התנגדות היא למעשה הזדמנות — ליצור קשר, להבין, ולהקשיב למה שלא נאמר במילים ישירות.
מאחורי התנגדויות מסתתרות לא פעם סיבות רבות: חשש מחשיפה, פחד מכישלון, קושי לסמוך, חוויות קודמות לא טובות בקבוצות, ביקורת עצמית גבוהה, צורך בשליטה — או פשוט צורך בעוד זמן כדי להרגיש בטוח.
כאשר אנחנו מתייחסים להתנגדות כאל אויב, אנחנו עלולים להיכנס למאבק כוח. אבל כאשר אנחנו מתייחסים אליה בסקרנות, משהו אחר יכול לקרות.
לפעמים די בשאלה פשוטה: "מה אתה צריך כדי להרגיש יותר בנוח כאן?" כדי לפתוח דלת לשיחה אמיתית.
בתיאטרון פלייבק אנחנו לומדים לראות גם את מה שנמצא מתחת להתנהגות. במקום לשאול "למה הוא מתנגד?" אנחנו מנסים לשאול: "מה הוא מנסה לספר לנו באמצעות ההתנגדות שלו?"
אחת הטעויות הנפוצות של מנחים בתחילת דרכם היא לחשוב שאפשר או צריך למנוע התנגדויות. בכל קבוצה חיה, שיש בה אנשים אמיתיים, יהיו גם ספקות, חששות, ביקורת, כעסים והסתייגויות.
✦ אם בקבוצה אין בכלל התנגדויות, זה לפעמים דווקא מעורר חשד — ייתכן שהמשתתפים עדיין לא מרגישים בטוחים מספיק להביא את עצמם באמת.
הפלייבק אינו מנסה לשבור התנגדויות בכוח. הוא מאפשר להן להשתנות באופן טבעי והדרגתי. בכל מפגש מתקלפת עוד שכבה. אנשים אינם נדרשים לחשוף את עצמם מיד — בהתחלה אפשר רק להתבונן, אחר כך להשתתף בתרגיל קצר, ולאחר מכן לספר סיפור אישי.
גם התנועה היא חלק משמעותי. כאשר אנשים קמים מהכיסא, נעים במרחב, משחקים ומאלתרים, משהו משתחרר. לא פעם ההתנגדות שאנחנו פוגשים אינה התנגדות לתוכן עצמו, אלא מתח וחשש שהצטברו בגוף.
העבודה עם סיפורים אישיים יוצרת הזדהות עמוקה. כאשר משתתף מספר סיפור, אחרים מגלים שחוו דברים דומים — ונוצרת תחושת שייכות. כאשר נוצרת בחדר תחושת שייכות אמיתית, חלק גדול מההתנגדויות פשוט מאבד מעוצמתו.
לא פעם דווקא המשתתפים שהתנגדו בתחילת הדרך הופכים בהמשך לשותפים המשמעותיים ביותר בתהליך. כאשר אדם מרגיש שלא מנסים לשנות אותו בכוח, אלא באמת מקשיבים לו, משהו בו מתחיל להתרכך.
זו אחת הסיבות לכך שאנחנו מקדישים בהכשרת מנחי קבוצות זמן רב לעבודה עם התנגדויות — לא כדי ללמוד כיצד לנצח אותן, אלא כדי ללמוד כיצד לפגוש אותן.
כיצד להישאר סקרנים במקום שיפוטיים. כיצד ליצור ביטחון במקום לחץ. וכיצד להפוך רגע של התנגדות להזדמנות למפגש אנושי אמיתי.
✦ בסופו של דבר, כמעט בכל התנגדות מסתתר צורך שלא קיבל עדיין מענה. וכאשר אנחנו מצליחים לראות את האדם שמאחורי ההתנגדות, נפתחת האפשרות לקשר עמוק יותר.
בואו למפגש חשיפה חווייתי — ללא עלות וללא התחייבות
לשריון מקום במפגש החשיפה